מאז ועד היום – ששת הימים 67׳ שמחת תורה 24׳
שנת 1967 – צה"ל פותח את מלחמת ששת הימים במתקפת מנע- "מבצע מוקד". במבצע זה הונחתה מכה מקדימה על שדות תעופה וחילות אוויר ערביים, וכתוצאה ממנה הייתה לחיל האוויר הישראלי עליונות אווירית מוחלטת ויכולת סיוע חופשית לכוחות היבשה. דבר זה היווה יתרון אסטרטגי אדיר למדינת ישראל, ואיפשר להכריע את האויב במהירות בלתי נתפסת.
שנת 1973 – היום הראשון של מלחמת יום הכיפורים החל ב- 6 באוקטובר 1973 סמוך לשעה 14:00, במתקפה שפתחה את המלחמה בחזית הדרום. המתקפה הפתיעה את צה"ל שלא נערך מבעוד מועד לבלימתה וספג את תוצאותיה.
שנת 2023 – בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החלה מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס על ישראל המתקפה החלה במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו, של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים חדרו – יבשתית, אווירית וימית – כ־6,000 מחבלים לשטח ישראל, בחזית של כ־60 ק"מ. הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, תקפו, רצחו וחטפו מאות מתושביהם.
שנת 2024 – התפוצצות זימוניות חיזבאללה או "מתקפת הביפרים״, הייתה סדרת התפוצצויות מתואמת של אלפי זימוניות (בִּיפֶּרים) ומאות מכשירי ווקי-טוקי של פעילי חיזבאללה בלבנון ובסוריה, בתאריכים 17–18 בספטמבר 2024 , במהלך מלחמת חרבות ברזל. לפחות 59 אנשים נהרגו בלבנון ובסוריה וכ־4,500 נפצעו, מתוכם מאות פצועים באורח קשה עד אנוש.
יכולות ההתקפה של צה"ל
צה"ל התאפיין מאז ומעולם ביכולת התקפה גבוהה ומרשימה, הנובעת משילוב של טכנולוגיה מתקדמת, עוצמת אש אדירה, עליונות אווירית, הכשרה איכותית של חיילים ושירותי מודיעין מפותחים. במהלך מלחמת יום הכיפורים וגם בשמחת תורה 7/10/24, שתיהן התקפות פתאומיות, הראה צה"ל יכולת התקפה מרשימה לאחר ההפתעה המוחלטת שהייתה בתחילת הלחימה. הצבא הצליח לארגן מחדש את כוחותיו ולבצע "הפיכת קערה" מרשימה ביותר, ובסופו של דבר כוחות צה"ל הצליחו להדוף את ההתקפות ולשמור על גבולות המדינה.
יכולת ההגנה החלשה – יום כיפור ושמחת תורה
למרות יכולת ההתקפה המרשימה, אחת הבעיות המרכזיות שעמדו בפני צה"ל במלחמת יום הכיפורים וגם בשמחת תורה 7/10/24 הייתה יכולת ההגנה החלשה. צה"ל לא צפה את ההתקפה המיידית והמשמעותית של הכוחות הסורים והמצרים ביום כיפורים 73׳ , ושל ארגון הטרור חמאס ב- 2024 , דבר שגרם לאובדן של שטחים ולנפגעים רבים. מערך ההגנה על גבולות המדינה לא היה מספיק מוכן וערוך למתקפה רצחנית בהפתעה גמורה, דבר שהוביל לשינויים תודעתיים וצבאיים משמעותיים תוך כדי המלחמה.
גם לאחר 50 שנה צה"ל לא צפה התקפה מיידית. ההגנה על גבולה הדרומי של מדינת ישראל עם עזה נשען על 5 נדבכים (שפירטתי במאמר הקודם).
התרת הגעת האויב עד לקו המגע בשילוב חוסר עומק ועתודה מספקת, יצרה תורפה שעלתה לנו בחיים רבים.
ארבעת השינויים העיקריים בהגנה שצה"ל צריך לבצע לאחר המלחמה הנוכחית
- בראש ובראשונה, יש להניח הנחה בסיסית לפיה עלינו להיות ערוכים תמיד להפתעות. לכן, אם וכאשר מערך ההגנה ייתקל בהפתעה, הדבר החשוב ביותר הוא להבטיח שלא נוכרע שנית.
- צה"ל צריך להפריד בין גופי המודיעין המתמקדים בהתקפה לבין אלו המתמקדים בהגנה, כך שכל גוף יתפקד כרשות עצמאית ובלתי תלויה. הפרדה זו תאפשר התמקדות יעילה יותר בכל תחום, ותשפר את יכולת התגובה וההיערכות של הצבא לאיומים השונים.
- יש לחזק את קו ההגנה באמצעות טכנולוגיות מותאמות לאיומים הקיימים, כך שנוכל להיערך בצורה מיטבית ולשפר את רמת ההגנה שלנו.
- יש להכין את התושבים ביישובי הספר להתמודדות עם האיומים הרלוונטיים בגזרתם, לתדרכם, לאמנם ולציידם בהתאם.
סיכום
צה"ל צריך יותר מתמיד להמשיך ולחזק את יכולת ההתקפה העוצמתית אל מול כל אויביו. ההבנה שהגנה חזקה נשענת על גדר/חומה/קו צריכה להיעלם ממילון המושגים הצה"לי. המאבק המתמשך נגד האיומים השונים ימשיך לדרוש איזונים נכונים בהתקפה והכנה מתמדת בהגנה כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל.
