ביטחון אישי וביטחון קהילתי אינם נשענים רק על כוחות הביטחון עצמם. הם מתחילים מהתנהגות שלנו כתושבים שחיים במדינה שחווה מעת לעת פיגועים. בדיוק כפי שהציבור הפנים את ההנחיות של פיקוד העורף בעת ירי טילים והוכח פעם אחר פעם כי משמעת זו מצילה חיי אדם. כך כיום, נדרשת תרבות זהה של ערנות ביטחונית וזיהוי מקדים של סימנים מחשידים באירועי טרור פוטנציאליים.
האירוע הקשה שאירע בתאריך 10.9.25 בשכונת רמות בירושלים מדגים עד כמה היעדר זיהוי מקדים עלול לעלות בחיי אדם.
בעת ירי טילים, הציבור הישראלי קיבל לאורך השנים הדרכה עקבית ומפורטת כיצד לנהוג במצב של ירי טילים, כל ילד חונך כי בעת אירוע של התרעה על נפילת טילים הוא נדרש להיכנס למרחב מוגן, לשכב על הרצפה ולשים ידיים על הראש אם אין מחסה קרוב, ולהמתין את פרק הזמן הנדרש. הנתונים מראים בבירור כי ההקשבה להנחיות אלו הצילה מאות תושבים במדינת ישראל במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
לעומת זאת, בזירה של פיגועים בתוך הערים, אין הטמעה מספקת של "הנחיות יומיומיות לזיהוי מקדים". אילו הציבור היה נחשף לאותם "קודי ערנות" באופן דומה להנחיות פיקוד העורף ניתן היה לצמצם משמעותית את מספר ההרוגים והפצועים.
כך למשל, ניתן ללמוד מהתנהגות הציבור בעת נפילות טילים בערים כמו בת־ים או אשקלון: למרות הלחץ והבהלה, רוב התושבים כבר ידעו לפעול אוטומטית : לעצור את הרכב בצד הדרך, לרוץ למקלט הקרוב או לשכב על הרצפה ולהגן על הראש. האימון הציבורי המתמשך והתרגול היומיומי במשך שנים רבות הפכו את ההתנהגות הזו ל"שפת חירום" מובנת לכל.
לעומת זאת, בפיגועים רבים, כמעט ואין קוד התנהגות אחיד בציבור. לדוגמה, אדם שיכול להבחין בתרמיל נטוש בתחנת אוטובוס, או באדם שמצלם שוב ושוב את סידור המאבטחים בכניסה לקניון ברוב המקרים לא יראה בכך סיבה מספקת לדיווח. בפועל, אלה בדיוק אותם "סימנים מחשידים" שיכולים למנוע את האירוע הבא !
האירוע ברמות בירושלים מהווה דוגמה כואבת לכך: ייתכן שסימנים מקדימים היו קיימים, אך הציבור אינו מחונך מספיק לגלותם בזמן אמת. בדיוק כפי שבבת־ים אנשים למדו לקפוץ מהכיסא ברגע שנשמעת אזעקה, כך נדרש להפנים שזיהוי חריג, חפץ חשוד, התנהגות חשודה הוא "אזעקה אנושית" שמחייבת תגובה.
“הכוח בידיים שלנו: מה זה אומר להיות אזרח ערני?”
התנהגות ביטחונית מונעת היא מכלול פעולות של תושבים ביום יום שנועדה לזהות, להגיב, לדווח ולהתריע על חריגות בסביבה הקרובה. מדובר בהתנהלות פשוטה שאינה דורשת מומחיות:
- קודם כל מודעות לסביבה — תשומת לב לאנשים חריגים, לכלים ולחפצים חשודים.
- זיהוי דפוסי התנהגות חריגים — אדם המתנהג באופן עצבני, מתחמק ממבט ישיר בעיניים, או מבצע הליכה הלוך וחזור במקום. הקפידו לראות את הידיים והעיניים של החשוד.
- לאחר זיהוי דיווח מהיר — שיחה אחת למוקד 100 או פניה לאדם חמוש ואפקטיבי יכולה להפעיל שרשרת תגובות ולצמצם דרמטית את היקף הנזק בפיגוע.
החברה הישראלית הוכיחה כי היא יודעת להפנים הנחיות ולפעול היטב באירועים תחת לחץ. הדוגמה הברורה היא פיקוד העורף בזמן חירום. הגיע הזמן להעתיק את אותה תודעה גם למרחב הביטחוני היומיומי. התנהגות ביטחונית מונעת היא לא רק אחריות של מערכת הביטחון, אלא אחריות משותפת של כולנו. זיהוי מקדים של סימנים מחשידים יכול להציל חיים, ממש כפי שכניסה למרחב מוגן בזמן אזעקה מצילה חיים
"כמו שלמדנו לרוץ למקלט, הגיע הזמן ללמוד לזהות את האיום לפני שהוא מתפרץ."
מוזמנים לעבור לדף הסדנאות שלנו https://sharonsecurity.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d/
