כמעט בכל סדנה שאני מעביר, עולה השאלה כיצד להכין את ילדינו למצבי חירום ביטחוניים – בין אם במהלך נסיעה בכבישים ובין אם לתרחיש שמטריד רבים מתושבי היישובים: חדירת מחבלים.
השאלה המרכזית שמעסיקה הורים רבים היא – האם נכון לדבר עם הילדים על נושאים אלו? האם שיתוף והכנה יסייעו להם להתמודד טוב יותר, או שמא עלולים להגביר את תחושת הפחד וחוסר הביטחון?
זו דילמה חשובה ומורכבת, המחייבת אותנו למצוא את האיזון בין שמירה על תמימותם לבין הקניית כלים מעשיים שיכולים להציל חיים בשעת חירום.
אני יכול לשתף אתכם בסיפור אישי שאירע לי בעת חדירת מחבל ליישוב בית חג"י
בשנת 2008, ביום שישי בשעה 6:30 בבוקר, התקבל דיווח בקשר המירס על: "מחבל חמוש בבית של…". האירוע היה מתוח ומורכב, אך לאחר שהסתיים וחזרתי לביתי, מצאתי את עצמי מתלבט כיצד לנהוג בנוגע לילדה שלנו. התייעצתי עם אשתי ושאלתי את עצמי – האם נכון לשתף אותה בפרטים, או שמא עדיף לחסוך ממנה את המידע מחשש שיפחיד אותה?
זו הייתה החלטה לא פשוטה, כיוון שמצד אחד רצינו לשמור עליה ולהגן על תחושת הביטחון שלה, ומצד שני הבנו שלפעמים יש ערך לידיעה והבנה של מציאות החיים סביבנו.
החלטנו שלא לספר לה דבר. חשבנו שבכך נגן עליה ונמנע ממנה פחד מיותר. אך כשחזרה הביתה, פנתה אליי רננה ואמרה: "אבא, אני יודעת שהיה מחבל ביישוב …"
באותו רגע הבנו שטעינו. הבנו שהמידע הגיע אליה בדרכים אחרות, ללא התיווך שלנו, וכך נותרה להתמודד לבדה עם הפרטים, הדמיון והחששות.
הבנו שהיינו צריכים לחשוף אותה לסיפור בצורה חכמה, רגועה ומבוקרת – מבלי לייצר בה פחד, אלא להעניק לה תחושת ביטחון ושליטה, תוך התאמת המידע לגילה ולהבנתה.
לעניות דעתי, הכנת ילדים למצבי חירום כמו חדירת מחבלים ליישוב או לבית היא משימה רגישה שדורשת איזון בין הכנה אפקטיבית לבין שמירה על רוגעם, חוסנם וביטחונם הנפשי. כמובן, יש לשים לב מאפייני הילד ואם קיימת חרדה או רגישות יתר יש לפנות לגורמי מקצוע לתיווך מדויק יותר.
מס' המלצות בתחום הכנת הילדים למצבי חירום משתנים :
- הכנה מנטלית ונפשית
- דברו בשפה שלהם – התאימו את ההסבר לגילם של הילדים, תוך שמירה על טון מרגיע ולא מפחיד.
- הדגישו את תחושת השליטה – במקום להכניס פחד, הסבירו שהיערכות נכונה יכולה להציל חיים.
- תרגלו בצורה חיובית – הפכו את התרגול למשחק או פעילות מאתגרת כדי להפחית חרדה.
2. הכרת דרכי המילוט וההסתתרות
- זיהוי מרחב מוגן – הראו לילדים היכן המרחב המוגן הקרוב בבית וביישוב.
- תרגול הסתתרות – רק אם הילדים עסוקים בזה, להסביר שהיישוב מוגן ואם בכל זאת הוא מתעקש ניתן להסביר לו היכן להסתתר במקרה של סכנה (אפשר לבצע זאת תוך כדי משחק מחבואים)
- כניסה לממ"ד – כניסה לממ"ד, יש ללמד את הילדים כיצד להגיע אליו במהירות ולנעול את דלת הכניסה.
3. התנהלות בזמן אירוע חירום ביטחוני
- שמירה על שקט – הסבירו שחשוב להימנע מרעש כדי לא למשוך תשומת לב.
- פלאפון במצב רוטט – ללמד אותם כיצד להשתיק את הטלפון במקרה חירום.
- אי פתיחת דלתות וחלונות – לוודא שהילדים מבינים שאין לפתוח דלת לאף אחד פרט להורים או לכוחות הביטחון (לשחק איתם איך אומרים פחית שימו לב שדוברי השפה הערבית יתקשו לומר פחית בצורה ברורה)
- זיהוי אנשי ביטחון – ללמד אותם איך לזהות חיילים ושוטרים ולפעול לפי הוראותיהם
4. קוד תקשורת עם ההורים
- משפט קוד – לקבוע משפט קוד לתקשורת עם ההורים כדי לוודא שזה באמת הם.
- זיהוי קולות חשודים – ללמד את הילדים לזהות קולות של ירי, נפץ או תזוזות חשודות ולהגיב בהתאם.
5. תרגולים מעשיים בבית
- תרגול כניסה מהירה למרחב המוגן – לוודא שהילדים יודעים איך להגיע ולהינעל.
- הדמיית מצבי חירום – לבצע סימולציות בצורה רגועה, כדי להטמיע את הנהלים בזיכרון.
טיפ חשוב: שימרו על רוגע ובעיקר נסו לבצע את זה בהומור/ משחק בעת ההדרכה – ילדים לומדים בעיקר מהתגובות שלכם. אם תשדרו ביטחון ושליטה, הם יפנימו זאת גם כן. "צאו לתרגל, תרגישו בטוחים יותר – ואל תשכחו לשלוח לי תמונות וסרטונים בוואטסאפ! מחכה לראות אתכם בפעולה 😊📸🎥"
מיכאל – 0528119878
